<h1>תניא רבתי סימן ח'</h1>
<h2>דף כו:</h2>
תפלת המנחה מאימתי מצותה. מנחה גדולה משש שעות ומחצה ולמעלה. מנחה קטנה מט' שעות ומחצה ולמעלה, ועד מתי יכול להתפלל אותה עד פלג המנחה דהיינו י"א שעות חסר רביע. ירושלמי רבי יוסי בר' חנינא הוה מצלי עם דמדומי חמה (קודם שקיעתה) שנאמר (תהלים לב) על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא. לעת מצויו של יום. וכתב רבינו חננאל ז"ל אע"ג דשעת תפלה המנחה מו' שעות ומחצה ולמעלה, מאן דמצלי לה מפלג מנחה קטנה ולמעלה טבי עביד. ובלבד שלא ידחוק את השעה. כתב רבינו אפרים בשם רבינו האי גאון ז"ל. אם הצבור באו לבית הכנסת סמוך לערב והשעה דחוקה מאד להתפלל כל אחד ואחד בלחש ואחר כך ירד שליח צבור, שאין לו לשליח צבור לירד ולהוציאם ידי חובתן כמו שמתפלל שליח צבור בקול רם. לפי שמצות התפלה בלחש ואינן יוצאין ידי חובתן בין יחיד בין צבור אלא בלחש. ותקנתם שיתפללו כולם בלחש כמצות התפלה. ואחר כך יורד שליח צבור ואומר מגן ומחיה ועונין קדושה ומסיים האל הקדוש ואומר קדיש, אם אין שהות ביום לעמוד ולגמור י"ח ברכות. והכין נהוג רבנן במתיבתא וכן ראוי לעשות. ויש לדקדק מכאן מה שאנו נוהגין להתפלל תפלת המנחה כשהשעה דחוקה ביותר ויש מהם אנשים שהתפללו תפלת המנחה ויש מהם שלא התפללו, מתפלל בקול כמו ששליח צבור עושה. וכשגמר י"ח ברכות פוסע שלש פסיעות כאילו התפלל בלחש ואחר כך אומר קדיש, שאין ראוי והגון לעשות כן. אלא יעמוד אחד מהן מאותן שהתפללו בלחש ויאמר את התפלה בקול.
